1. מחקר השורשים של אילן סקלי
ראשון, 08 באפריל 2007
עבודת שורשים
הכל התחיל, כמו אצל רבים מאיתנו, מזה שהילדים עשו “עבודת שורשים” בבית הספר. הילדים צריכים לחקור את אילן היוחסין הפרטי שלהם בתקווה שיתגלה משהו מעניין.
הסיבוב הראשון היה בתחילת שנות התשעים עם הבן הגדול.
כאיש מחשבים דאגתי דבר ראשון שהכל יהיה מתועד במחשב.
מצאתי תוכנה מתאימה וקדימה לעבודה.
קל להגיד. איפה מוצאים את הנתונים? אצל זקני המשפחה כמובן.
רק שבמשפחה שלי זה אומר אבא זקן וחולה מאד שלא זוכר ובעצם גם מסרב לזכור, ואמא זקנה וחולה שהכל קשה לה. משפחה אחרת אין.
לאישתי לעומת זאת יש כל מיני קרובים. וחמותי מנהלת רישום ידני של בני משפחתה. הבסיס נבנה בעמל רב.
אבא שלי מסרב לדבר על בני משפחתו שאבדו כמעט כולם בשואת יהודי הונגריה. בקושי חילצתי ממנו מעט פרטים.
אמא, ילידת פולין שגדלה בגרמניה, מספקת נתונים על פי הרישום בספר התפילה שלה [זה מנהג מקובל, רישום בספר התפילה].
יש בסיס. לכל הילדים יש חומר מוכן ומסודר עם המעט שהצלחתי לאסוף.
2. ביקור שורשים בהונגריה של אבא, 1997
ראשון, 08 באפריל 2007
שנים מספר אחרי כן, ב 1996, נפטר אבא שלי. בפסח 1997 נסענו לבקר בהונגריה, שבה אבא נולד. אישתי גם היא ילידת בודפשט ובעזרתה חיפשנו נתונים על משפחת אבי. אני עם הרשימות והשאלות והיא עם שפת האם של ההונגרים. בקהילה היהודית מצאנו רישומים על סבי וסבתי. יש עידכון נתונים.
במסגרת הביקור היינו גם בבית הקברות בו קבור האבא של אישתי. במקרה ראיתי שם מצבה עם שם משפחה זהה לשלי Ignac Szekely. זאת לא חוכמה גדולה. בהונגריה יש מיליונים עם שם המשפחה Szekely. סתם מתוך שיעמום צילמתי את המצבה.
עברו עוד כמה שנים. באחד מחיפושי במסמכים של אבא [שרבים מהם כתובים בשפה ההונגרית שאינני מבין] מצאתי דף עם הכותרת בגרמנית “רשימת בני משפחה”. או. זה בדיוק מה שחוקר משפחה צריך. כל הפרטים הועתקו ונרשמו אחר כבוד בבסיס הנתונים של התוכנה הגנאלוגית.
יום אחד עברתי שוב, בפעם המי יודע כמה, על המסמכים של אבא ז”ל. פתאום אני רואה עותק של הצילום מבית הקברות. מעניין. מאד מעניין. השם מוכר לי מאיזה שהוא מקום. עיון זריז בנתונים שבמחשב ומתגלה שם זהה. דוד של אבא. טוב. אז מה? יש בוודאי הרבה כאלה. אבל במצבה יש גם תאריכים. ואלה זהים לתאריכים הרשומים אצלי על אותו איש.
מסקנה – יש מצבה לדוד של אבא ואני צילמתי אותה במקרה. על המצבה מופיע גם של של ילדה שנפטרה בגיל שש. היא כנראה הבת של הדוד. אם כך הוא בוודאי היה נשוי. מי אישתו? ומי מטפל במצבה היום?
עוד אין תשובות.
3. האינטרנט, יד ושם, JewishGen
ראשון, 08 באפריל 2007
בעידן האינטרנט קל לחפש נתונים על אנשים.
יש אתר נפלא של JewishGen,
JewishGen
ויש אתר עצוב ומלא פרטים על הניספים בשואה ביד ושם.
אתר יד ושם
מי שמוצא ביד ושם איזכור של קרוב משפחה כדאי שיבדוק היטיב מי המדווח. אולי המדווח גם הוא קרוב משפחה.
חודשים ישבתי וחיפשתי כל מיני שמות המופיעים במשפחתי. מצאתי עשרות איזכורים של ניספים בשואה. שום דבר חי. חיפשתי במיוחד בצד של אבא ולא מצאתי שום דבר.
לחפש בצד של אמא זה חיפוש בגרמניה, ושם כולם הושמדו. נכון? לא נכון!! עכשיו אני יודע שדווקא בגלל האתראה המוקדמת עזבו רבים מיהודי גרמניה זמן רב לפני תחילת המלחמה והשואה.
4. גרמניה של אמא
ראשון, 08 באפריל 2007
גם אמא שלי ז”ל יצאה מגרמניה. היא קיבלה אישור לעבודה באנגליה.
לאמא יש סיפור מיוחד. היא ניסתה להשיג אישור יציאה גם עבור סבתא שלי אבל לא הצליחה. לכן התעכבה עד הרגע האחרון. האבא של אמא לא היה חלק ממשפחתה באותו זמן.
בסופו של דבר אמא יצאה מגרמניה בדיוק יום פרוץ המלחמה – ראשון בספטמבר 1939.
הפקיד בגבול עוד שאל אותה “למה את עוזבת את ארצנו היפה?” שאלה משונה.
לכל יהודי מוטבע בדרכון הסימן J למען ידעו כולם. אז מה הוא כל כך נחמד פתאום?
מתברר שבדרכון של אימי שכחו לשים את אות הקלון הזה.
זה היה נחמד ביציאה מגרמניה, אבל עלה לאימי ביוקר באנגליה.
עם פרוץ המלחמה נכלאו כל הגרמנים שבאנגליה באי Isle of Man.
בגלל הסימון החסר התקשתה אימי להוכיח שאיננה נאצית ונאלצה לבלות את תקופת המאסר יחד עם גרמניות נאציות. וכמובן “זכתה” ליחס מחפיר מהשומרים האנגליים.
בסופו של דבר שוחררה לאחר שידידים אנגליים העידו לטובתה.
מיד לאחר סיום המלחמה עלתה אמא לארץ ישראל באונייה הראשונה מאנגליה, עוד לפני שוך הקרבות.
היה לה כל מה שצריך בכדי להיכנס לארץ ישראל בצורה מסודרת לפי הכללים של ממשלת המנדט.
האונייה עשתה מעקף גדול בגלל הקרבות שעדיין התחוללו בים. אחר כך עגנה האונייה בנמל מרסיי ולקחה אלפי פליטים, ניצולי מחנות הריכוז.
התנאים באונייה היו מאד קשים. כאשר היגיעה האונייה לחיפה האנגלים לא בדיוק שמחו על המשלוח הזה.
כל נוסעי האונייה נלקחו למחנה עתלית. גם אמא, למרות שהיו לה כל התעודות הדרושות.
לאחר ימים מספר שוחררה אמא ונשארה בארץ עד מותה בגיל 95.
5. ביקור שורשים בגרמניה של אמא, 1998
ראשון, 08 באפריל 2007
1998. ביקרנו בגרמניה.
בשבילי גם טיול שורשים.
היינו בעיר דיסלדורף, בה חייתה אימי 30 שנה.
על פי התיאור של אמא מצאנו את הקבר של סבא שלה Hirsch Gelbart. הסבא ניפטר ב 1930, לפני עלות הנאצים לשילטון. המצבה הייתה לפי התיאור אבל די הרוסה מפגעי הזמן.
מציאת הקבר של סבתא Sara Mane Gelbart היה בעייה הרבה יותר גדולה. היא ניפטרה ב 1935 והמצב אז היה כל כך גרוע שלא היה כסף אפילו למצבה צנועה. האיש האחראי על המקום חיפש איתנו שעה ארוכה עד שמצאנו את המקום. ואל תחשבו שזה מקום כל כך גדול. ממש לא.
בו במקום היזמנתי אצל האחראי על בית העלמין היהודי שתי מצבות חדשות.
לאחר זמן קיבלתי בדואר צילומים של המצבות החדשות.
סוף סוף יש לסבתא רבא שלי מצבה. ולסבא רבא מצבה חדשה עם הנוסח המקורי - “התורה היא חייו”
6. משפחת פרוחובניק, 1998 – מדליין אוקלדק מתקשרת
ראשון, 08 באפריל 2007
TBD
7. מדליין ומשפחת פרוחובניק המורחבת
ראשון, 08 באפריל 2007
מדליין אגרה כמות עצומה של מידע בקשר למשפחת פרוחובניק.
במסגרת המחקר שלה אספה נתונים גם לגבי כל מי ששמו עלה בחיפוש, ושמות אנשים הקשורים למקומות ישוב שחקרה.
התוצאה – בסיס נתונים ממוחשב עם כעשרת אלפים שמות.
מה רלבנטי בשבילי? כמה מאות מתוכם קשורים למשפחת פרוחובניק וסעיפיה. חלק מקושרים לאבא של אמי.
בן גוריון, הרצל, איינשטיין
גם אלה שמות שמופיעים אצלינו. האח של בן גוריון נשא לאישה נצר למשפחת פרוחובניק.
אישתו של הרצל קשורה למישהי ממשפחת אבי [דיאמנט]
ואיינשטיין [כן, אלברט] קשור ללמברט מנה שעוד ידובר בו בהמשך.
8. מדליין מוכיחה קשר משפחתי לאבא של אמא
ראשון, 08 באפריל 2007
אביב 2005
מדליין מגיעה לכינוס גנאלוגי בירושלים. היא מתקשרת לספר לי שמצאה הוכחה לקשר משפחתי בינינו. יש לנו סבא משותף! סבתות שונות. הסבא התאלמן / התגרש.
יופי. סוף סוף יש לי איזה בת דודה שנייה או שלישית מצד אימי.
פרטים נוספים יבואו מתי שהוא…
9. שרה מנה גלברט Sara Mane Gelbart
ראשון, 08 באפריל 2007
בחופשת סוכות 2005 תקף אותי יאוש מהחיפוש חסר התוצאות אחרי קרובים. סתם כך החלטתי לחפש ב JewishGen את שמה של סבתא רבא Sara Mane Gelbart. כל החיפושים האחרים נגמרו במפח נפש.
בינגו. יש ב-JewishGen מישהי שמחפשת את אותה משפחה. והיא בת המשפחה. והמקום אותו מקום. אותו כפר קטן בשם Geinsheim. בדיקה מעמיקה יותר בנתוני JewishGen מראה שהגברת היא נכדה של יעקב מנה שהוא אח של סבתא רבא שלי שרה מנה גלברט. קרובת דם אמיתית. השימחה הופכת לאכזבה כאשר אין תשובה לפנייתי אליה דרך האתר של JewishGen.
מה עושים? Google ! אבל מתקבלת רק תשובה אחת לחיפוש. עיון באתר היחיד הזה מגלה אוצר. האתר הוא של שחקן קולנוע מזדקן שמתאר בין השאר את קורות משפחתו בשואה. מתברר שבתור ילד הוא נשלח לארה”ב באוניה יחד עם קבוצת ילדים גדולה. התאריך – ספטמבר 1941. בסוף התיאור הארוך מופיעה טבלה עם רשימת כל הילדים שהיו איתו באוניה. הגברת שאני מנסה למצוא מופיעה ברשימה. ויש לה גם אח. ובנוסף בעל האתר מציין ליד כל שם מתי היה הקשר האחרון עם האיש שברשימה. ליד שם הגברת מופיע תאריך די חדש. היא בחיים!
האתר של ראלף מוראץ
מה שנותר לעשות זה לבקש מבעל האתר את עזרתו. בתנאי כמובן שיש דרך ליצור איתו קשר. יש. והוא גם עונה. וגם נותן כתובת. אני כותב ומחכה זמן רב לתשובה. לבסוף נוצר קשר. מתברר שהגברת ואחיה בשנות השבעים שלהם, עם ילדים ונכדים – כשלושים נפש סך הכל. שבט שלם נוסף למשפחה. שבט שמעולם לא ידעתי על קיומו.
10. הדודות של אמא – האחיות לבית גלברט
ראשון, 08 באפריל 2007
לאמא היו שתי דודות ובת דודה בארה”ב איתן היתה מתכתבת עד שנפטרו. מאז נותר הקשר.
עברה שנה. סוף 2006 תחילת 2007 החלטתי לבקש ממדליין, הקרובה האמריקאית מצד אבא של אמא, לבדוק עבורי את צאצאי הדודות של אמא.
פלאי פלאים, תוך מספר ימים היא חזרה אלי עם תשובות חיוביות! חוקרת מנוסה!
תוך שבועות נוצרה התכתבות עם הגילויים החדשים.
11. הקשר בין הענפים
ראשון, 08 באפריל 2007
רגע אחד. הרי כל בני הדודות הם צאצאים של שרה מנה. ובני הענף שנמצא בשנה שעברה הם כולם צאצאים של יעקב מנה האח של שרה מנה. לכן כולם קשורים זה לזה. והם אפילו לא יודעים אחד על השני.
אז קישרתי ביניהם. אין לי מושג כרגע מה עוצמת הניצוצות שעפים שם כרגע. אני מקווה שבקרוב כולם יכירו את כולם.
12. בזכותה של שרה מנה גלברט
ראשון, 08 באפריל 2007
בזכות שרה מנה ובזכות המצבה שעשיתי עבורה הצלחתי למצוא עשרות קרובי משפחה חיים.
13. למברט מנה Lambert Mane
ראשון, 08 באפריל 2007
JewishGen מכיל עצי משפחה שחוקרי משפחות בחרו לחלוק עם כולנו. חיפוש לפי השם Mane העלה ענף משפחה גדול שמספר אנשים חוקרים אותו. ענף זה מתחיל עם למברט מנה. מקורו באותו כפר קטן בגרמניה – Geinsheim – שבו נולדה הסבתא רבא שלי. הייתי שם. גם היום זה מקום קטן. מה הסיכוי שבכפר קטן שבו שתי משפחות יהודיות עם אותו שם בדיוק יהיה קשר משפחתי בין המשפחות? נכון, סיכוי די גדול.
לאותו Lambert יש צאצאים רבים בחיים וחלקם חי בישראל. יש לו קשרי משפחה דרך נישואין עם אישיות מאד מפורסמת. לא פחות ולא יותר מאלברט איינשטיין. השם Mane מופיע בעץ המשפחה של אינשטיין וגם שם הכפר Geinsheim.
לצורך בירור שורשי המשפחה פניתי פעמיים לעיריית הישוב [שנמצא כיום תחת כנפיה של עיריית Neustadt נוישטט]. קיבלתי כל מיני נתונים וכל מיני מסמכים מהם למדתי על בני משפחה נוספים ועל הקשרים ביניהם. בהחלט נתונים יפים. לגבי Lambert נמצאו שמות הוריו. ולא, הם לא מופיעים בענף של שרה מנה. לחזור עוד אחורה בשנים זה מבצע קשה, כי כבר היגענו לתקופה שבה אין רישומים מסודרים. אז בינתיים אין קשר.
14. טיול שורשים בגרמניה – 2008
חמישי, 10 בנובמבר 2011
סוף סוף חזרנו ארצה…
הטיול היה יוצא מן הכלל עם תוצאות רבות.
ראשית למה בכלל נסענו… בכלל לא היו לי תוכניות כאלה.
לפני כשנה וחצי הצלחתי לחדש את הקשר עם ענף במשפחתי שנמצא ארה”ב.
הקשר ניתק לפני כ 15 שנים כאשר אימי לא יכלה יותר לעסוק בהתכתבות עם בת הדודה שלה, מסיבות בריאות.
אותה בת דודה של אמי עומדת לחגוג 90 בקרוב מאד. שאלתי את בת הדודה השנייה של הגברת הזקנה האם מתכוונים לעשות חגיגה משפחתית לרגל המאורע.
התשובה הייתה “לא, אבל אני נוסעת לטיול שורשים באירופה…”
נו, קפצתי על העגלה ושקעתי למשך כמה שבועות באירגון המסע. דרך האינטרנט כמובן.
וכך נסענו לעשרה ימים לבקר במקומות בהם חייתה משפחת אימי עד עליית הנאצים בגרמניה. וגם לפגוש לראשונה את אותה קרובת משפחה.
טסנו לפרנקפורט, שם פגשתי בשדה התעופה את חוקר הגנאלוגיה שמצא בשבילי תעודת נישואין של אדם שאולי שייך למשפחה. עדיין אין הוכחה… אבל יש התקדמות.
משם נסענו ברכבת לדיסלדורף, מקום בו אמא שלי חייתה 30 שנה.
ראשית פגשנו לראשונה את הקרובה שלי [בני דודים מדרגה שנייה]. שמחה גדולה.
בדיסלדורף היו לי שתי משימות.
אחת – במכתבה האחרון כותבת הסבתא לאמא שלי ב 1941 מכתב שבו בין השאר נאמר “עברתי לגור ברחוב קארל מספר 95.”
חיפשנו את המקום ולא מצאנו שום בית מגורים עם מספר 95 ברחוב הזה.
מה שכן מצאנו זה בניין דואר ענקי.
מעניין מה היה שם ב 1941. אני מאמין שגם אז זה לא היה ביניין מגורים.
או במילים אחרות – סבתא שלי תיארה ב”קוד” את העובדה שגרשו אותה מביתה ל”מקום ריכוז”. כל האיזור נמצא ממש ליד תחנת הרכבת הראשית. נו. ברור בשביל מה.
עצוב ומאיר עיניים.
משימה שנייה – קדיש על קברם של סבא וסבתא רבא. זה סיפור שהתחיל לפני 10 שנים בביקורי הקודם בעיר. אז מצאתי בקושי רב את הקברים האלה, כאשר לסבא רבא היתה מצבה בלויה ובלתי ניתנת לקריאה ולסבתא רבא לא היתה מצבה בכלל. היא נפטרה ב 1935 ולא היתה אפשרות לעשות מצבה. לכן, לפני עשר שנים, הזמנתי מצבות חדשות לשניהם אבל מעולם לא ראיתי אותן.
להפתעתי הפעם מצאנו די בקלות את המצבות.
לסבא וסבתא רבא היו חמישה ילדים.
בן אחד נהרג למען גרמניה במלחמת העולם הראשונה. בן שני נפטר במגפת השפעת העולמית שלאחר אותה מלחמה. ועוד שלוש בנות – אחת היא סבתא שלי ושתיים היגרו לארה”ב והקימו שם משפחות. הבת דודה שפגשתי כאן לראשונה היא נכדה של אחת ה”בנות” האלה.
הבנות בארצות הברית נישאו לגויים. אין קדיש.
בתור נין , אני הצאצא הראשון שנחשב ל”קדיש”, וראיתי חובה לעצמי לאמר תפילה זאת על קבריהם של סבא וסבתא רבא.
זאת עשיתי בהתרגשות גדולה, שמציפה אותי מחדש כל פעם שאני חושב על כך.
בזאת הסתיים הקטע הראשון.
הקטע השני מתייחס לאיזור מדרום מזרח לעיר מנהיים שנקרא Pfalz וגם Weinstrasse.
כאן קרו לנו דברים מופלאים.
בעיר הקטנה Wachenheim חיו מספר בני משפחה. ליד הכנסייה פנה אלינו אדם שבסופו של דבר עשה למעננו כמה דברים שלא הייתי מצפה שיעשו למען אדם זר לגמרי.
ראשית הוא עשה לנו סיור בכנסיה. אחר כך שאל אם הוא יכול לעזור עוד. שאלנו על בית הקברות היהודי והוא הסביר לנו איפה בית הקברות. אבל כאן קרא דבר בלתי צפוי. האיש דאג לנו למפתח לבית הקברות שאותו הוא דאג להביא מהעירייה [לא רחוק מהכנסייה הנ”ל]. אני ליויתי אותו. בדרך החוצה הוא נעלם לרגע וחזר עם ספר על תולדות יהודי העיר. את הספר הוא נתן לי במתנה.
אחר כך גם מצאנו בעיר “מצבת זיכרון לנופלים” בני העיר.
המצבה מחולקת למספר חלקים.
בחלק המוקדש ליהודים שניספו בשואה מופיעים שני שמות בני משפחתי.
בחלק המוקדש לבני העיר שנפלו למען גרמניה במלחמת העולם הראשונה – עוד שני שמות של בני המשפחה!
ליד הזיכרון יש עוד “אגפים” אבל הם לא רלבנטיים בשבילי…
בחזרה במלון הראיתי את תמונת בני משפחתי ב Wachenheim לבעלת המלון. הגברת אמרה שיש בעיירה אישה בת 88 שאולי זוכרת מישהו מהתמונה. בעלת המלון גם אמרה שאין טעם שנבוא לשם כי הזקנה דוברת “גרמנית של איכרים” ואין סיכוי שנבין אותה… למחרת קיבלנו תשובה. הזקנה זיהתה את האנשים בתמונה ושמחה לראותם. בנוסף היא גם היסבירה איפה הם גרו! כך מצאנו את עצמנו פעם שלישית באותה עיירה, מצלמים את האיזור בו גרו קרובי משפחתי.
בעיירה Geinsheim an der Weinstrasse חיו רבים מבני משפחת סבתא של אמי. משפחת Mane. זה שם צרפתי והתברר שהאיזור היה שנים רבות בשליטה צרפתית.
כאן ידעתי מספר כתובות על סמך נתונים שהיו לי. שאלנו מישהי מהרחוב על כתובת מסוימת ותוך כדי שיחה יצא השכן והיציע לעזור. נכנסנו לביתו, התכבדנו ביין מתוצרת עצמית, והאיש התקשר לחוקר גנאלוגיה מקומי. למרבית הפליאה תוך עשר דקות החוקר היה אצלנו. היו לו בשבילנו הרבה הפתעות. ראשית הוא נתן לנו במתנה עותק מהמחקר שלו על יהודי העיר. ולבני משפחתי יש שם יצוג מכובד. שנית הוא הביא שלוש תמונות ישנות שכנראה שרדו את הזמן אצל הצלם המקומי – תמונה של בית הכנסת המקומי, לפני שנהרס מחמת הזנחה. תמונה של קרוב שלי ואישתו. והעיקר, תמונה קבוצתית של 21 מבני משפחתי! חלק מהמצולמים מוכרים לי מתמונות אחרות וחלק חדשים. רק בשביל זה היה כדאי לבוא.
וזה לא מספיק לו לאיש. הוא גם מסיע אותנו ברחבי העיירה במכוניתו הפרטית ומראה לנו איפה בדיוק היה בית הכנסת, איפה היו בתים של בני משפחתי, ואיך הנציחו את זכר הניספים בשואה. [ההנצחה על ידי טבלת מתכת קטנה עם שם הניספה, על המדרכה לפני כל בית שבו גרו יהודים].
לדברי האיש היהודים בנו את הבתים הכי טובים ו”בית יהודי” היה סמל למבנה איכותי. בין הבתים שהראה לנו מסתבר שהבית של הקרובים שלי היה הגדול ביותר בעיר. נראה שהם חיו לא רע.
בית קברות אין בעיירה. כמה ק”מ צפונה בעיר Hassloch יש בית קברות יהודי. נסענו לשם. כמובן שנעול. ובסוף השבוע אין מי שיתן לנו מפתח. הלכנו מסביב לבלוק עד הצד השני. גם שם אין דרך לראות.
שוב חוזר הסיפור על עצמו…
שאלנו גברת שניקתה את חלון ביתה איך אפשר למצוא מפתח. היא הכניסה אותנו לביתה. בגינה יש להם קיר משותף עם בית הקברות ואז… הבעל סידר לנו זוג סולמות כך שיכולנו להיכנס לבית הקברות מעל החומה… צילמתי הרבה קברים עם שמות מוכרים. בינתיים הבעל קורא לגנאלוג המקומי… והוא בא [על אופניים] ומביא ספר על תולדות יהודי העיר. בסוף הספר נספח על בית הקברות שכולל רשימה מלאה של כל פרטי המצבות שהצליחו לפענח. במתנה כמובן. עם הרבה שמות מוכרים.
עד כאן גירסא ראשונית – יש יותר מאלף תמונות מתוכן צריך לבחור מה לצרף לכאן.
סיפור המעשה מאד מרגש. כל המידע שנוסף מחכה לקצת זמן שיהיה לי לעבור עליו.
אין ספק – היה כדאי.
אילן סקלי
/ Kafka / Mane / Frank